מילה 1 - תגלית אגב = סרנדיפיטי Serendipity
האקדמיה ללשון עברית, הוציאה השבוע מילים חדשות שהיא עברתה.ולכן מעתה במקום לאמר סרנדיפיטי, מעכשיו נאמר- תַּגְלִית אַגַּב. צדקה האקדמיה ללשון שמדובר באירוע כבדרך אגב (מיקרי), ונוסיף שהמילה הזו יפה פי שבעה מהמילה אתינות שהוצעה בעבר (חיפש מלוכה ומצא אתונות). מאידך הסרנדיפיטי איננה תגלית אחת, אלא שרשרת של פעולות המובילות לתוצאה שהיא בדרך אגב. ללא עבודה ואימוץ של התנהגות פרואקטיביות, מהרגע של הסינכרוניסיתי (הבנה, רגע של אוריקה)- ועד התוצאה של סרנדיפיטי, יש שרשרת עשיה. שום דבר אקראי, מיקרי, או סינכרוניסיטי לא מגיעים לידי תוצר סרנדיפיטי אלמלא היה עבודה מכובדת בהמשך. האקדמיה אמנם לא דייקה לטעמי בנושא סרנדיפיטי, ואולם הצליחה לתאר במדויק את הגזלייטינג (gaslighting). המילה החדשה היא גִּזְלוּת דַּעַת ובקיצור גִּזְלוּת = התעללות נפשית שבה המתעלל מפעיל על קורבנו מנגנון של שליטה בתודעתו וערעור הדרגתי של האמון שלו בתפיסת המציאות וביכולתו להבחין בין מציאות לדמיון.
שלא נדע מהמילה האחרונה, ושנדע הרבה מהראשונה.
איך לתרגל מיקריות וסרנדיפיטי?
בארוחה מיקרית. מתעניינים במפגש סרנדיפיטי שבו נבהיר את ארבעת המונחים (אקראיות, מיקריות, סינכרוניסיטי, סרנדיפיטי), ונילמד איך ניתן לאלף מיקריות שלוש ארוחות במשך חודש יוני ההרשמה בעיצומה בתל אביב, ברחובות, ואו בבאר שבע.
מילה 2 -️ גלידה
עדיין באקדמיה ללשון, אלפי ישראלים בחרו מהי המילה האהובה וגם המתוקב ביותר שחידש אליעזר בן יהודה. המילה שנבחרה היא 'גלידה' שמזכירה בצלילהּ את גֵ'לָטוֹ האיטלקית. ולא בכדי. האיטלקים היו הראשונים להכין גלידה על ידי ערבוב של מיצי פירות וקרח. וטורינו העיר הראשונה שמכרה וסחרה בגלידה. המילה גלידה מופיעה לראשונה בתאור המן שאכלו בני ישראל במדבר מספר שמות "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ". אונקלוס שהוא התרגום הארמי לתורה, פירש זאת כ: "כגלידא על ארעא". כלומר ״גליד״ שזהו קרח בארמית. אליעזר בן־יהודה הוסיף ה׳ בסוף המילה, והשאר הוא היסטוריה מתוקה של מאכל עשוי מביצים וסוכר וחלב שהוקפא וקר כגליד. וכמה עובדות משעשעות: כמה עובדות משעשעות על גלידה גלידה נמצאת בספר מתכונים מהמאה ה 17, המספר הממוצע של ליקוקים לסיום כדור גלידה הוא 50, המדינות שצורכות הכי הרבה גלידה הן ארה"ב (אמריקאי ממוצע אוכל 45.8 ליטר גלידה בשנה, וממש ברור המשקל שממוצע באמריקה), אוסטרליה ואח״כ נורבגיה.הטעם הפופולרי ביותר הוא וניל, אבל דווקא גלידת שוקולד הומצאה קודם.
מילה 3 פֵּרוּא = rewilding
או: איך מושיטים יד לטבע פֵּרוּא – rewilding , היא הדרך שהאדם יכול לעזור לטבע לשקם את עצמו. אני מתגוררת בסיטאל שבמדינת וושינגטון ששופעת מים ויערות עד, נוף פראי ראשוני. ועדיין, בתוך כל הפרא היפהפה הזה, האדם הכניע את הטבע. בהרבה בטון, כבישים, והרס תנאים טבעיים לצמחים ולבעלי חיים.
ריווילדינג (פירוא) הוא אסטרטגיית שימור של הטבע לשם איזון והרמוניה במערכות אקולוגיות.היא שואפת לשקם את המגוון הביולוגי, לקדם סימביוזה ולתמוך בתפקוד הטבעי של מערכות אקולוגיות על ידי צמצום התערבות אנושית ומתן לטבע לדאוג לעצמו.
רובנו רוצים יותר ממה שיש לנו. זה טבע האדם וזה טבע הטבע. הטבע מקדם הסתגלות ואבולוציה למין ״טוב יתר״ שמתאים יותר לסביבה ומגביר את המערכת האקולוגית על ידי תהליך של ברירה טבעית. אולם התערבות האדם במשך מאות שנים פגעה בתהליך הברירה. כדי שהטבע יחזור לשמור על איזון והרמוניה יש צורך בכמה דברים: מגוון ביולוגי: שמוביל למערכת אקולוגית מאוזנת וגמישה יותר. סימביוזה: שיקום יחסים סימביוטיים בין מינים שהופרעו על ידי התערבות אנושית. חידוש תזונתי: שיקום בתי גידול טבעיים כמו יערות, אדמות ביצות ואדמות עשב. הסתגלות ואבולוציה: על ידי הפחתת התערבות אנושית ואפשרות לטבע לעשות את שלו, לשם ברירה טבעית. זרימת אנרגיה: שחזור מערכות אקולוגיות טבעיות ושרשראות המזון ומארי המזון הקשורים אליהן מאפשר זרימת אנרגיה משופרת בתוך הסביבה.
איך לתרגל ״פרוא״? בקטנה בכל בית ניתן. למשל להחזיר את המזון הטבעי שבבית כמו קליפות פירות וירקות בחזרה לאדמה. אפשר לטחון ואפשר לקצוץ ולקבור באדמה בבית או בבנין המשותף.
Comments